הבעיות הללו נפוצות במיוחד בקרב הגיל השלישי, וקל להבין איך הם עלולים לשכוח ליטול חלק מהתרופות, ולמה סביר שהם לא ישתפו את הרופא בבלבול – דבר שבסופו של דבר מוביל לחוסר פיקוח ומעקב אחרי הטיפול התרופתי.
היי, קוראים לי עומרי ואני גרתי אצל סבתא שלי במשך תקופת הלימודים. באותו זמן היא הייתה בת 75, קמה כל בוקר כמו פנתרה, עשתה מתיחות והתעמלות ונהנתה לבשל כל יום. בהמשך היום היא הייתה הולכת למועדון, קופצת לשכנה ואוכלת איתי ארוחת ערב.
בוקר אחד סבתא שלי התעוררה ולא הצליחה ללכת. הסיבה לכך היא קריסת חוליה בגב התחתון. בגילה הרופאים הודיעו שאי אפשר לנתח, ושהיא תישאר נכה ותסבול מכאבים לכל שארית חייה. למרות שסבתא שלי הייתה אחות מיילדת, אמא שלי היא אחות טיפול נמרץ ואני בעצמי גרתי איתה, עדיין לא ידענו שהיא לא נטלה תרופות למניעת בריחת סידן במשך 5 שנים.
זה קרה סתם, והיה יכול להימנע בקלות, אם רק היינו יודעים מהו הטיפול התרופתי המלא שניתן לה. מי באמת בודק מה בדיוק התרופות שהרופא רושם והאם נוטלים אותן?
תמיר, השותף שלי, ואני הקמנו את שירות מאמ"א כדי למנוע מקרים מצערים נוספים בקרב הגיל השלישי.
הצוות שלנו יצור איתכם קשר על בסיס חודשי ויבדוק שרכשתם את כל התרופות שלכם, שאתם זוכרים
את המינונים וזוכרים לקחת אותן
במהלך השיחות, המזכיר האישי מנהל מעקב אחרי מצבו של הלקוח. במידה והוא יאתר סימן חריג, המזכיר האישי יפנה לגורמים הרלוונטיים
במידה והלקוח לא עונה, המזכיר האישי מיידע בדחיפות איש קשר שנבחר מראש או נציג מטעמנו שמגיע לבית הלקוח
במידה והלקוח לא מגיב לשיחות ולא נמצא בביתו, המזכיר האישי דואג ליידע את כוחות ההצלה והביטחון